כולנו רווים נחת מטקס יום העצמאות.
כולנו אוהבים ושמחים בחלום ליל קיץ.
אנו באים בהמונינו לטקס יום הזיכרון.
וגם גאים מאוד להביא את חברינו ומשפחתנו ל יעד2 לפאב ולבית הקפה.
אבל
כשזה מגיע להתנדבות- פתאום יש דממה דקה.
חברים יקרים. המפעלים היפים האלה זקוקים להתנדבות מתמדת של כולנו, ולא שמדובר פה על אחריות כבדה של ישיבה במזכירות.
בסהכ מדובר בכמה שעות פעם ב..
אז איפה אתם?
בברכה. נעה בן אור
