מושב יעד

ש ב ע י ם !!!

לא יכול להיות! בלתי נתפס!

אתמול בערב הלכתי לישון סתם מבוגר והבקר התעוררתי קשיש?

הרי רק שלשום זכיתי במקום השני במרוץ השנתי של משגב, בעיקר בגלל שעברתי לקבוצת ה - חמישים+.

ואתמול, רק אתמול בבוקר, טסתי בכדור פורח לכבוד יום הולדתי ה-60.

הזמן עובר כל כך מהר כשנהנים...

באביב השנה, בזמן דעיכת הגל השלישי, פגשתי בעבודה מכר שהגיע למשרד בפעם הראשונה אחרי חצי שנה של עבודה רציפה מהבית. הוא באמת שמח מאוד להיפגש:

"רמי, אתה עדיין כאן?" שאל בלי כל כוונה לפגוע בי. 

כמובן שאני עדיין כאן!

- אני עדיין עובד בכיף.

- אני עדיין מטייל בטרקים. את הקילימנג'רו ואת הר תמנע אשאיר לגלגול הבא.

- אני עדיין רוקד, אבל לא חייב ללמוד את כל הריקודים החדשים.

- אני עדיין רץ כמעט כל בוקר, וממש לא לחוץ אם הריצה מתארכת בכמה דקות.

- אני עדיין בריא למרות שאני כבר מכיר את הדרך למרפאה.

- בחופשה האחרונה באילת שוכנעתי לנסות לשחות קצת בים. (אני שונא ים מובהק, למגינת ליבה של יהודית) – דווקא מצא חן בעיני. מסתבר שגם בגיל 70 טוב להתנסות בחוויות חדשות. מבטיח לצרף תמונות בעוד עשור כשאגלוש בגלי הענק בהוואי.

ביום חמישי בבוקר, כשטיילנו, יהודית ואני, יד ביד בשדרות רוטשילד, מול בית מספר 62, צלצל הטלפון שלה. על הקו היתה הודעה אוטומטית של קופת חולים המזכירה לה את התור לרופא העיניים בשבוע הבא. 

מול בית 104 צלצל הטלפון שלי. על הקו היתה הודעה אוטומטית של קופת חולים המזכירה לי את התור לרופא עור בשבוע הבא.

המשכנו לטייל ומאחר ולא התקבלו שיחות נוספות עד כיכר הבימה, היינו מאושרים.

אין כמו טיול יד ביד בחמישי בבוקר אחרי כמעט ארבעים ושבע שנות נישואין!

פעם, לפני זמן לא רב, כשהייתי צעיר לכאורה, הדימוי העצמי לא איפשר לי אף פעם להירשם לטיולים שתויגו מלכתחילה "חמישים +". שאני אטייל עם זקנים? היום, אני פתאום חושש שאין טיולים מתויגים כ-"שבעים +" ובכלל לא בטוח שהמטיילים בטיולי ה"חמישים +" ירצו לטייל איתי.

ה-SMS התקבל בערב, בשעה תשע וארבע דקות בדיוק.

"שלום רב, תוצאת פענוח ה MRI הועלתה לאתר... נא להעביר לרופא המטפל"

- וואו, החברה הזו עובדת מהר!

- למה בערב? יש שם כנראה ממצאים הדורשים טיפול מיידי. 

- למה בכלל הסכמתי להיבדק?  

- עבר רק שבוע מהבדיקה, מדוע כל כך מהר? בטח מצאו סרטן.

- למה לא נולדתי בתקופה לפני שהמציאו את ה MRI?

- אני לא אקרא את המסמך אף פעם וגם לא אעביר אותו. אני לא מרגיש חולה. תיבת הפנדורה הזו תישאר סגורה לנצח.

- אולי אקרא את זה בעוד שנה. אז התוצאות כבר לא תהיינה רלוונטיות.

- אולי אעביר לרופא המטפל כמו שכתוב בהודעה? התוצאות הרי לא אמורות להיקרא על ידי.

- אולי בכל זאת שווה לקרוא כעת? לפעמים אפשר להבריא אפילו מסרטן.

- לא. אני מתעלם. אין שום סיבה להלחיץ את עצמי.

- אני אידיוט - הרי ברור שלא אוכל להירדם עד שאראה את התוצאות...

וידאתי שהטלפון לידי לצורך הזמנה דחופה של אמבולנס, ואז פתחתי את הקובץ וקראתי - 

מסתבר שמישהו התבלבל. במקום תוצאות של בדיקות קיבלתי הוראות הרכבה של מנוע רקטי. לא הבנתי אף מילה.

בקריאה שניה חשבתי שיכול להיות שאלה בכל זאת תוצאות של בדיקה. 

בקריאה שלישית חיפשתי את המשמעות של כל מילה לא מובנת באינטרנט.

בקריאה רביעית החלטתי שלא צריך אמבולנס כרגע.

בקריאה חמישית הבנתי שהתוצאות האלה רק מאשרות, בעזרת המון מילים מאד מתוחכמות את מה שידעתי כבר מזמן - אני כבר לא בן עשרים, ארבעים ואפילו את השישים כבר עברתי.

איחלתי לעצמי עד מאה ועשרים בבריאות טובה והלכתי לישון.

אני מאחל לכולנו שמחה, חיים ארוכים טובים ומאושרים, לאהוב ולהיות נאהבים, ללכת תמיד לישון ולהתעורר למחרת בבריאות טובה, להבין ולקבל את העובדה שאין שום דבר שהוא מובן מאליו, לראות תמיד את החצי המלא של הכוס אפילו אם זה חצי קטן מאד וכמובן גם הרבה הרבה פרחים באביב!